רוצה לעדכן, בימים האחרונים אני מרגישה שיפור אדיר בהקשר של היכולת לשחרר את הרצון לרדת במשקל. וגם את הדחיה מהמראה, אני כבר לא המקום הזה ברוך ה'. כנראה בעקבות זה, יש פחות חשקים. אני מצליחה לנהל את האוכל אחרת. לרוב מצליחה להפסיק בשובע. אתמול נגיד עמדתי מול דוכן של רולדין , קניתי לי אייסקפה וחיכיתי לתשובה מגיסתי מה לקנות לה. התלבטתי אם לקנות לעצמי מאפה, בסוף לא קניתי. כי אמרתי לעצמי שאחרי שאוכל ארגיש פחות טוב. וגם שאני רוצה עוד שעה לאכול ארוחת ערב, ואז לא אהיה רעבה מספיק ואוכל יותר מדי ולא אהנה מהאוכל. וזה גם יעשה רע. זה נשמע אולי פשוט והגיוני, אבל עד לפני כמה ימים הייתי קונה בוודאות. כי תחושת ההחמצה לא היתה נותנת לי לוותר.
